הפקודה "בוא":
הפקודה "בוא":רצוי להתחיל אילוף כלבים בתרגיל זה כאשר הגור ערני ורעב. עמדו במרחק קצר מהגור, בחדר שקט שאין בו דברים העלולים להסיח את דעתו. כשהמזון בידכם בצורה בולטת, קראו בשמו , וכשהוא מתחיל לנוע קדימה ,תנו את הפקודה "בוא". כשהגור נע לעברכם, שבחו אותו בנימה נלהבת "כלב טוב", עודדו את הגור לבוא אליכם.
כשהגור מתקרב שבחו אותו שוב במילים, בלטיפות ובגמולי מזון. כשהכלב מאולף דיו לשוב אליכם בתוך הבית, עברו לאתר שיש בו יותר נושאים המסיחים את הדעת. החזיקו את הגור ברצועה ארוכה ,על-מנת להבטיח ציות, וחיזרו על התרגיל. אילוף כלבים הוא תהליך מתמשך.
הפקודה "שב":
כשפניכם לגור, אתם פוקדים על הגור לגשת אליכם, הראו לו את המזון. כשהגור מגיע אליכם, הניעו באיטיות את ידכם, האוחזת במזון מעל לראשו. תנו את הפקודה "שב" כשתראו שהגור מתחיל לכופף את רגליו האחוריות. חזקו את הציות לפקודת הישיבה כשאתם נמצאים מלפנים, ואחר-כך מצידו של הגור.
בהתחלה, תגמלו כל היענות בשבח מילולי וחטיפי מזון. בהדרגה הפחיתו את גמולי המזון.
אם הגור לא ייאות לשבת בעבור גמול מזון, כרעו ברך ואחזו בקולרו בידכם השמאלית , תנו את הפקודה "שב"! ומיד אח"כ יש ללחוץ על אחוריו כלפי מטה בידכם הימנית. כשהגור התיישב, תגמלו את הגור בדברי שבח.
הליכה עם רצועה:
בטיחותו ורווחתו של הגור תלויות בכם. לעולם אין להתיר לכלב לרוץ חופשי, אלא אם הוא תחת השגחתכם בסביבה מוגנת, והרחק מסכנה. התחילו את האילוף בתוך הבית. הניחו לגור להביט ברצועה ולהריח אותה.
אחר-כך חברו את הרצועה לקולר. כשהגור לימינכם, צוו על הגור לשבת.
התחילו ללכת, וצאו ברגל ימין. בעת שהגור הולך לצדכם, תנו את הפקודה "רגלי". אם הגור מתפרץ קדימה, משכו אותו בחזרה בעדינות.
כשהגור בתנוחת "רגלי", תנו לו את הגמול ואמרו "כלב טוב". אחר-כך פקדו עליו לשבת, וחזרו על מלות השבח "כלב טוב". אם הגור מנסה לקפוץ עליכם או "לטפס" על הרצועה, אמרו "לא". צוו על הגור לשבת, וחזרו לתחילת התרגיל.
את בטחונו העצמי.
צוו על הגור לשבת בכל פעם, שהוא מושך ברצועה.
כרסום לשם סיפוק:
כלבים רבים מפיקים הנאה מכרסום חפצים, מקריעת עיתונים. הנאה זו אפשר לספק באמצעות אובייקטים ראויים, כגון עצמות לכרסום.
הגבילו את הצעצועים שאתם מספקים לכלב לשלושה או ארבעה, ורצוי שיהיו שונים מהפריטים האחרים בבית. תמיד קל יותר למנוע בעיות מאשר לפתור אותן. רססו חומר מר על פריטים שהכלב נמשך אליהם. אם הכלב ממשיך ומכרסם, אמנו אותו להישאר במלונה כשהוא לבדו בבית. תמיד ספקו לכלב צעצועים מתאימים לכרסום בעת כליאתו במלונה.
לפגוש אנשים:
גישה חיובית – הנחו את הילדים להתקרב לכלב בשקט, וללטף אותו מהצד.
תגמלו את הכלב במלות שבח או בגמול מזון כאשר הוא מפגין קור-רוח.
אילוף מחוץ לבית:
משהחל הגור להגיב לפקודות בביתכם ובגינה, תוכלו לעבור לסביבות רועשות יותר. צוו תמיד על הכלב לשבת לפני חציית כביש.
היכרות עם המכונית:
חלקה האחורי של המכונית עלול להיות מקום מפחיד, בטרם תיסעו למקום כלשהו, שדלו את הכלב להיכנס למכוניתכם החונה באמצעות גמול מזון. משהתרגל לשבת במכונית, הרגילו את הכלב לקול המנוע. העניקו גמולי מזון ושבח מילולי כאשר הכלב אינו מפגין סימני התרגשות או בחילה. תחילה צאו לנסיעות קצרות, ובהדרגה הגדילו את משכן. תגמלו תמיד את הכלב על ישיבה רגועה ושקטה.
משחקים עם כלבים אחרים:
בכך שהפרדנו את הגור מעל אימו ואחיו כאשר היה בן שמונה שבועות, מנענו ממנו ללמוד בצורה טבעית כיצד להתנהג עם בני-מינו. הגור ילמד שפת גוף כלבית מהי, וכיצד הוא יכול להשתמש בשפת הגוף כשהוא מתקשר עם כלבים אחרים. התנסות מוקדמת זו מצמצמת את סכנת העימותים בהמשך חייו של הכלב.